מה עושים עם קצוות סיפור שנפרמו ומה הקשר לגרביים?

לכל אחד יש אותם, את הגרביים הבודדים. תקועים בגיגית ישנה, בשקית מרוטה, בפינה נידחת של הבית. מוציאים אותם מידי פעם, כל כמה כביסות, מצטברים ונערמים ואז מתחילים לברור ולאתר שני זוגות מתאימים. וכשמצליחים לאחד בין זוג, זה אחד הרגעים המספקים בחיים. כי באיזשהו מקום, כל אחד מאיתנו רוצה שכל אחד ימצא את שמשלים אותו.

מה הקשר של גרביים לכתיבה, אתם בטח תוהים לעצמכם. אז זהו, שלפני כמה ימים חשבתי על קשר כזה בדיוק. זרקתי ערימת גרביים בודדים, אתם מבינים. ערימה שלמה ומיותמת בה חפרתי ונברתי משך לפחות שנה ולא מצאתי את הגרב השני עד שהתייאשתי. והיא נזרקה, באנחה המעורבת בהקלה והשלמה עם הגורל - כי הרי לאלו, לעולם לא ימצא זוג.

ובאופן מפתיע ובלתי צפוי בכלל, יום לאחר אותו אירוע זריקת הגרביים, פרסמה אחת מתושבות השכונה בה אני מתגוררת, אירוע מציאה ואיתור של גרביים בודדים והציעה לכולם להגיע ביום מסוים וסביב שעה מסוימת, לגן משחקים בשכונה, בו נסדר את הגרביים על הדשא ונחבר זוגות.
והאמת, התבאסתי, ובעיקר חשבתי, עד כמה הגורל חמקמק ומצרף צירופי מקרים מוזרים שכאלו?

פעם, הייתי נוהגת לכתוב כש'נחה' עלי המוזה, ואת ששפכתי מליבי ברגעים של צער, כאב או אופוריה, הייתי שומרת במחברת מיוחדת, או כל נייר שנקרה לדרכי.
וכל אותם קטעים נותרו גלמודים, ללא סיפור ועלילה שיתוו את דרכם, ללא שימוש מושחז בכוונתם. והם ממתינים שם. כאותם גרביים בודדים בסלסלת הכביסה הישנה.

ואולי עוד יום אחד, אארוג את כל אותם הכתבים לדברים, ארקום בהם שירים ואמחיז סיפורים. אולי אשזור את הכאב מאותו הערב בסיפור על נערה שהלכה לאיבוד, אולי אשמור את אותו הרגש בסיפור אהבה שעמד כנגד כל הסיכויים.

אולי פעם, לכל אותן מילים יימצא שימוש.

לרכישת הספר 'בתוך הוואדי'

במהדורת דפוס

למעבר לרכישת עותק דפוס

משלוח + הקדשה 66 ש"ח
לחצו כאן!

לרכישת הספר 'בתוך הוואדי'

במהדורה דיגיטלית

למעבר לרכישה באתר 'עברית'

מהדורה דיגיטלית
לחצו כאן!