יומולדת

אז איך זה להיוולד ביום השני ללימודים?
זה די מבאס האמת, בגלל שאף אחד לא זוכר בתחילת השנה את הילדים מהכיתה ובפרט שבמקרה שלי, החברה הכי טובה ביסודי הייתה משכבה מתחתיי והייתי די בודדה, אפשר להגיד. כך שאני זוכרת את עצמי הולכת ביום הראשון ללימודים ומזכירה לכולם שיש לי מחר יומולדת ואף אחד לא ממש הקשיב לי באדישות שייחסתי אותה להתרגשות של תחילת השנה, כדי לא להיעלב. אבל עדיין הייתי מתבאסת כל שנה מחדש.
כשנכנסתי להיריון עם עינבר, האמצעית החמודה שלי, התאריך הצפוי היה 28.8. נחרדתי להבין שיש משהו גרוע יותר מלהיוולד בתחילת השנה - להיוולד בסוף החופש הגדול. אם נולדת בסוף החופש הגדול, אין לך ממש סיכוי לחגוג או לציין את המאורע החגיגי. לכן, הייתי נחושה לגרום לכך שהילדה שלי תיוולד בשנת הלימודים. באותו הקיץ כשעינבר נולדה, הייתי בסוף ההיריון, עם הבכור בן השלוש, ובדעה עיקשת שלא אלד לפחות עד לראשון בספטמבר. בשבוע האחרון של אוגוסט לא זזנו מהבית חוץ מלעשות סיבובים קצרצרים עם לוקה, הכלב הטוב בעולם, לא רצתי לאף מקום, לא התאמצתי, לא ניקיתי, רק נחתי וניסיתי להשאיר את עינבר שאז הייתה עוברית כמעט שלמה, בתוך הבטן.
והצלחתי. הראשון לספטמבר הגיע ועבר, ולאחריו הגיעה היומולדת שלי בשני לספטמבר ועדיין לא התחילו לי צירי לידה. הרגשתי מספיק בטוחה כדי לצאת לחגוג. הלכנו לרפאלו, מסעדה איטלקית שנפתחה בחיפה כמה חודשים קודם לכן. במנה הראשונה התחילו לי צירים קטנטנים, התעלמתי. במנה השנייה הם התחילו להיות קצת יותר נוכחים, בקינוח התחלתי לארוז את התיק וביקשנו את החשבון. משם ישר לבית היולדות, עם עצירה בדרך להשאיר את הצאצא אצל הסבתא והסבא.
והצלחתי, עינבר נולדה בשעה 3:00 ותהיה לה יומולדת מחר. ולי היום והיה לי יומולדת נחמד עד עכשיו וזהו, אני הולכת לאכול עוגה ולכבות נרות. ואל תדאגו, כבר קניתי עוגה לכיתה של עינבר כדי שהיא לא תצטרך ללכת ולהזכיר לכל הילדים שיש לה מחר יומולדת 🙂

זאת תמונה של עינבר בתוך הבטן שלי

בטן הריונית ידיים משולבות מעליה בציפייה

ואלו אני ועומרי בזמן החגיגות של היומולדת שלי, אני מחייכת כי הצירים רק התחילו ועדיין לא היו חזקים

אימא וילד לבושים חגיגי ומחייכים

וזו עינבר כשהיא ממש נולדה ...

תינוק נולד

וזו עינבר כמעט בת שש

ילדה עם כוס שוקו ושפם שוקו, ליד צלחת וופל בלגי קצפת וגלידה