ההוצאה לאור Libooks יוסדה בשנת 2021 על ידי ליבת סומך שטרית. המודל לפיו פועלת ההוצאה הוא מודל ייחודי, אשר משלב בין יעילות וזהירות לבין רצון להוציא את הספרים מהמגירה הפרטית של מייסדת ההוצאה על רקע שוק הספרים בארץ.

רקע קצר על שוק הספרים נכון לאמצע שנת 2020 ובשיא הקורונה שהיכתה בארץ

בשוק הספרים קיים כשל שוק מובהק, שלמעשה, מקשה מאוד על סופר להוציא ספר לאור, להפיצו ובעיקר להרוויח ממנו. נסביר אותו בקצרה.

ההוצאות כמעט ולא מוציאות ספרים במימונן המלא – למעט ההוצאות הגדולות, שהן מוציאות כ40% מהכותרים בארץ[1] וכמעט ולא מקבלת ספרי ביכורים וספרים ללא 'גב'. רוב ההוצאה לאור בארץ נעשית על חשבון הסופר עצמו.

מסלול הסופר המתחיל עובר דרך דחיות כתב היד על ידי ההוצאות הגדולות ומעבר להפקת הספר במימון עצמי – בין ע"י הוצאות לאור במימון הסופר ובין הפקה עצמית. משם ולאחר השקעת סכום הנע בין 20,000 ₪ ל-100,000 ₪, הסופר צריך להפיץ ולשווק את הספר עצמאית בחנויות וישירות לצרכן.

הכניסה לשוק קשה עד בלתי אפשרית. כדי להפיץ את הספרים בחנויות הרשתות השולטות בשוק (סטימצקי וצומת ספרים) על הסופר ליצור קשר עם מפיץ בתשלום, ועליו להדפיס די עותקים להפצה – שעלולים לחזור אליו, חלקם פגומים.

עמלה נוספת ומשמעותית גוזרות החנויות. ובכלל כדי למכור עליך להיכנס למבצעים בחנויות. כולנו יודעים כי אף אחד לא מסתכל על הספרים על המדף. ובכן,  גם כניסה למבצעים עשויה להיות בלתי אפשרית בין אם המפיץ אינו דוחף את הספר או כי החנות עצמה מעדיפה לקדם ספרים אחרים, שכן המקום מוגבל על השולחן המרכזי.  שלא לדבר על כך כי כדי להיכנס למבצעים – על הסופר לשריין מלאי של בין 1,000 – 2,000 מינימום עותקים  – הדבר מגדיל את הסיכון משמעותית.

בסופו של ההליך, הסופר עשוי להישאר בחסרון כיס ולמצוא את עצמו עם עותקים באין דורש – שיחולקו כמתנות בעשור הקרוב לימי ההולדת של מקורביו ומקורבי מקורביו וכו'. [2]

נסכם עד כה, כסופר הרוצה לצאת לאור, תיאלץ להשקיע כספים רבים מכיסך ולהסתכן באובדנם והיתקעות עם מלאי של ספרים שיוותר לבסוף, עזוב בפינה כלשהי, צובר אבק. שזה, רבותי, החשש הכי כבד של מי שמנסה ידו במלאכת הכתיבה.

עוד חייבים להזכיר, כי השוק עצמו מוצף. מעל 8,000 כותרים יוצאים מידי שנה בארץ, זמן המדף של הספר קצר מאוד – ויכול להמשך גם ימים ספורים ואולי אף לא להגיע למדף…. 

בתקופת הקורונה גם ההוצאות הגדולות והמסורתיות, הפסיקו לקבל כתבי יד – ונראה כי הכל היה אבוד.

_________________________________________________________

[1] ראו נתונים סטטיסטיים הספרייה הלאומית – https://web.nli.org.il/sites/nli/hebrew/library/depositing/statistics/pages/lgd-statistics-2017.aspx

[2] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4971565,00.html 

אז מהו מודל ההוצאה?

ספרי ההוצאה מודפסים במהדורה ראשונה וייחודית – לא לשם מכירתם בחנויות, אלא לצרכי שיווק ובשאיפה למכירה מראש את המהדורות הבאות. הרעיון הוא לתת לקורא את חוויית הקריאה ולאחר מכן לאפשר לו לשלם עליה.

הדבר עשוי להישמע מוזר – לתת ספר ורק אז לשלם עליו. אולם, בשוק הספרים של היום, למעט מעטים, הסופר בין כה וכה משלם על הכל, משקיע בפלטפורמה לשיווק ומכירה והסיכון נותר אצלו.

כמה פעמים אתם כקוראים סיימתם ספר וביקשתם להגיד לסופר שאהבתם אותו, שמחתם על כך שרכשתם את אותו הספר, בירכתם על התובנות או הריגוש שזה הכניס לחייכם?

האם חשבתם אי פעם כמה הסופר מקבל מכל אלו? טוב, לבד אלו הכותבים רבי מכר ומצליחים להשיג חוזה ראוי, מדובר בכספים שאינם מתיישבים עם ההשקעה שאותו סופר השקיע, חצב מליבו, חשב על קוראיו, ניסה לייצר עבורם רגע של הנאה, מחשבה, שינוי.

המודל המסוים הזה – מאפשר קשר ישיר בין הקורא לסופר לאחר קריאת הספר. בכל ספר מספרי המהדורה הראשונה יודפס ברקוד ועימו יוכל הקורא לצלול בסוף הקריאה היישר אל דף סליקה המאפשר העברת תשלום ישיר לסופר.

מדוע לעשות כך?

אנו סבורים כי בסופו של דבר, אנשים הקוראים ספר ואוהבים אותו – ישמחו על ההזדמנות לשלם על קריאתו, כשהדבר מובא בפורמט המסוים המכוון לכך. באמצעות מימון זה ובעזרת המדיות החברתיות, ניתן יהיה להעלות את הספר לתודעת הציבור.

כך גם עומדת מאחורי הרעיון חשיבה אקולוגית – שכן – ההדפסה תהא לפי דרישה, והעותקים שיחולקו במהדורה ראשונה יופצו בדגש על העברתם לקורא הבא – במודל של ספרייה אנושית.

ספרי המהדורה הראשונה כאמור, לא יופצו לחנויות הספרים ולא יוצעו למכירה – כך הם ישארו בבעלות ההוצאה לאור והמחזיק בספר רשאי לעשות בו שימוש סביר ובזמן סביר – ולהעביר הלאה לאחר קריאה. בשאיפה כי הספר ישמר על אף שלא נלקח מספריה ציבורית או מהספריה הפרטית בבית.

ויש לשאול גם - למה לעשות זאת

התשובה לשאלה הזו היא פשוטה. העולם דורש תוכן יצירתי, העולם דורש תכנים דרך הטלויזיה, סרטוני יוטיוב, סרטי קולנוע, אפליקציות, מאמרים, עיתונים, חדשות, אתרי חדשות ועוד. כאדם פרטי, שאין לו קשרים ואין לו גישה לעולם הזה, זו הדרך, אולי, להפציע. 

זהו מבחן השוק האולטימטיבי – כי אם כל כך קשה לשווק את הספר ולמכור אותו בתשלום, עד כמה הדבר יהיה בלתי אפשרי כשהתוכן יופץ ללא תשלום לצידו?

האם זוהי זילות הספרות? או ניסיון נואש ונאיבי של מי השואף להיות סופר?

התשובה היא לא ממש. ראשית, ספרי המהדורה הראשונה יופצו באופן מוגבל – ועד 1,000 עותקים. שנית, ככל ולא תעלה דרישה, למצער, לא תהיה מהדורה שניה, שלישית, אם מעשה נואש ומסחרר בו אלף עותקים יופצו לכל עבר לא יגרום לעניין בציבור, אולי הספר אינו טוב כשחשבתי…

יש לזכור, לצד כל זאת, כי הקהילה הראשונית לה מופץ הספר, היא הקהילה הקרובה של הסופר – כאלו שיטרחו לקרוא ובתקווה שיאהבו, ימליצו וידאגו שיעבור הלאה לחובב קריאה מושבע, עם הנחיות מתאימות. וכך, אולי יהיה לזה סיכוי.

לגבי הנאיביות, הדעות חלוקות, אישית נדמה כי הקסם במלאכת הכתיבה החל להתעמעם במעט נוכח מצב השוק והתחרות על כל קורא. זוהי דרך, אומנם מעט משונה, להחזיר את הקסם למילים הנודדות בעולם לבדן. וזוהי גם הגשמת מטרתו האמיתית של כל כותב, ולא משנה מניעיו. שמילותיו יהדהדו בעולם ודבריו ישפיעו, יעניקו דבר מה החסר.

ואפשר גם לשאול כמה הנאתי מהספר שווה?

האמת שזה לא משנה. התמורה צריכה להיות שוות ערך להנאה מהספר פחות פיצוי על כך כי לא תשאיר אותו אצלך. וככל שתעביר אותו, תסביר את הרעיון לקורא הבא, תטיף על כך ששרשרת הקריאה לא תינתק, תגיב ברשתות החברתיות, או אז, יהיה לספרים סיכוי להגיע ממש, אל כולם. 

כדור הארץ מרושת אורות

לרכישת הספר 'בתוך הוואדי'

במהדורת דפוס

למעבר לרכישת עותק דפוס

עכשיו במבצע 49 ש"ח
לחצו כאן!

לרכישת הספר 'בתוך הוואדי'

במהדורה דיגיטלית

למעבר לרכישה באתר 'עברית'

מהדורה דיגיטלית
לחצו כאן!